ועדת העיזבונות היא ועדה ציבורית שמינתה הממשלה לשם חלוקת כספי עיזבונות שאנשים מורישים למדינה.
ניגוד עניינים
- הביקורת העלתה כי יש חשש לניגוד ענייני בהחלטות שקיבלה ועדת העיזבונות להקציב כספי לכמה גופים : יו"ר הוועדה השתתף בדיוני הוועדה, בעת אישור הקצבות לשתי עמותות שבהן מכהנת קרובת משפחתו מדרגה ראשונה, וכן השתתף בעת הדיון על ההקצבה למוסד בעת ששימש כיו"ר המועצה הציבורית שלו; בדיון אחר על הקצבה למוסד, הוא הרצה לפני חברי הוועדה בנושא הנוגע לעניין ההקצבה ויצא קודם שהתקבלה ההחלטה. משרד מבקר המדינה העלה גם , כי הוועדה אישרה לאחת העמותות האמורות הקצבות גדולות הרבה יותר ממה שאושר לה בשנים שעברו, טרם כניסת היו"ר לתפקידו, ובלי שהיו לוועדה מבחנים נאותים ומידע ראוי לקבלת החלטות בנדון.
- חשש לניגוד ענייני עלה גם בקשר לאדם שמונה ליועץ ליו"ר ועדת העיזבונות. נמצא, כי היועץ הוא חבר או בעל תפקידים ב 13 עמותות, וכי יש לו קשר מהותי ישיר או עקיף עם עשרות עמותות ומוסדות אחרים . מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה, כי רבות מהעמותות שליועץ יש קשרים אליהן הגישו בקשות להקצבות מוועדת העיזבונות, וכי היועץ חתם על כמה מהבקשות האלה שהוגשו לוועדה בשם המוסד שהוא מכהן בו כמנהל. היועץ , בתוקף תפקידו בוועדה בדק את שלמות התיעוד בבקשות שהופנו לוועדה, ואף השתתף כמשקיף בדיוני הוועדה לעתים מתוך ניגוד עניינים בין תפקידו בוועדה ובין קשריו למוסדות. לעתים קיבלו עמותות שליועץ יש קשרים אתן הקצבות גדולות הרבה יותר מסכומי ההקצבות שקיבלו בשנים שלפני עבודתו בוועדה, בלי שנמצא לדבר הסבר בפרוטוקולי של דיוני הוועדה. לדעת משרד מבקר המדינה, עבודתו של היועץ בוועדה נעשתה מתוך ניגוד עניינים מובהק ומתמשך.
- לפי החלטת הוועדה לבדיקת כשרות המינויים , התבקשו חברי ועדת העיזבונות, ובכללם יו"ר הוועדה, למלא שאלו לבחינת כשרות לתפקיד. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה שהשאלון שהשתמשה בו הוועדה לבדיקת כשרות המינויים לא התאים לבחינת ניגוד העניינים של חברי ועדת העיזבונות; התברר, כי המועמדים , למעט אחד, לא התבקשו לדווח ולא דיווחו על עמותות או על מוסדות שהם חברי בהם , או על תפקיד שהם ממלאים בהם , או על הקשר שהם קשורים לאותם גופים באמצעות בני משפחתם . את מינויו של יועץ יו"ר הוועדה אישרה ועדת הסקרים שבמשרד המשפטים . ועדת הסקרים לא דרשה מהיועץ גילוי אינטרסים וקשרים שיש לו בעמותות, בגופים ובמוסדות שיש בהם משום חשש של ניגוד עניינים עם תפקיד יועץ יו"ר הוועדה. גם יו"ר הוועדה לא דרש זאת ממנו.
הרכב הוועדה, דרכי קבלת החלטות וסדרי העבודה
- לפי החלטת הממשלה, יכולי להיות בוועדה 11 חברי . באוגוסט 2001 היו בוועדה חמישה חברי , ובכלל זה היו"ר, ורק שניים או שלושה מה השתתפו השתתפות פעילה בישיבות הוועדה.
- הוועדה מינתה ועדת משנה מקרב חבריה. החלטות ועדת המשנה התקבלו בהרכב מצומצם, לעתים של שני חברים בלבד. כשאחד מה יצא מהדיון עקב קשריו לגוף המבקש הקצבה, התקבלה ההחלטה בנוכחות חבר ועדה אחד בלבד.
- לוועדה לא היו תמיד מבחנים ברורים לחלוקת כספים.
- לפי כללי עבודת הוועדה על משרדי הממשלה להעביר את הבקשות שיועדו לוועדה ולצרף את חוות דעת המשרד בתוך 75 יום מהיום האחרון שנקבע לקבלתם במשרדים , למרות זאת הם הועברו לוועדה רק לאחר חודשים רבים . גם משך זמן הטיפול בבקשות בוועדה נמשך חודשים רבים.
- הוועדה לא פרסמה את רשימת העיזבונות המיועדים למטרות מסוימות. לדעת משרד מבקר המדינה, יש לשקול דרכי לפרסו המידע הנוגע לעיזבונות מיועדים.
- הוועדה לא פיקחה על השימוש שנעשה בהקצבות שניתנו, ולעתים אף המשיכה להקצות הקצבה אף שהמוסדות המקבלים טרם החלו בביצוע הפרויקט.
בעקבות דוח מבקר המדינה, בוצע רה ארגון בוועדה, ולתפקיד מנהל הוועדה מונה מר יוסף שפר, אשר כיהן בתפקיד כ 9 שנים, העלה אותה על דרך המלך, והביא לתיקון כל הליקויים, ולשביעות רצון גבוהה מאוד של הציבור.
לעיון בדוח המלא באתר מבקר המדינה – לחצו