מהי דעת התורה על וועדת העזבונות?

האם יש תוקף הלכתי לפעילות ועדת העזבונות? האם יש היתר לעמותות להיתמך מכספים אלו?

הרב יעקב הילדסהיים פרסם בשנת תשע"ו שאלה ותשובה בגיליון אמונת עתיך.

להלן השאלה ותמצית תשובתו.

שאלה

במדינה ישנה ועדה שנקראת ועדת העיזבונות. פעילותה מבוססת על ריכוז כספים של אנשים מכל העולם שנפטרו והועידו את כספם לטובת המדינה באמצעות חלוקה לעמותות. הכסף מרוכז אצל האפוטרופוס הכללי, ומשם לפי המלצת הוועדה הכסף מועבר לעמותות המבקשות אותו, דרך משרדי הממשלה השייכים לתחום של העמותות הנתמכות.

כל עמותה המעוניינת בתמיכה מגישה בקשה, והוועדה בוחנת את הבקשה מצדדים שונים ומחליטה האם וכמה לתמוך בה.

התורה קובעת לנו דיני ירושה, וכדי לקבוע שהכסף ילך למקום אחר יש צורך להשתמש בלשון נתינת מתנה שתחול רגע לפני הפטירה. ככל הנראה אין טפסים מסודרים ומנוסחים כראוי, ובטח שלא בדקדוק ההלכתי הנצרך.

אם כן נשאלת השאלה:

א. האם יש תוקף הלכתי לפעילות הוועדה? ואם לא, מה צריך לעשות כדי לתקן את העניין? (בהנחה שתהיה לנו אפשרות מעשית לתקן).

ב. האם יש היתר לעמותות להיתמך מכספים אלו?

מדובר בסכומים עצומים של עשרות מיליוני ₪ בשנה למאות עמותות, והשאלה היא: איך יש להתייחס לכך מבחינה הלכתית?

תמצית התשובה

א. אם הנותן הוא גוי, הרי זה מותר לגמרי.

ב. אם הנותן הוא ישראל שערך צוואה בכתב ע"פ עו"ד וכיו"ב, נחלקו הפוסקים אם יש לזה תוקף על פי דין תורה.

1. יש אומרים שאין לזה תוקף כלל, והלוקח על סמך צוואה זו ומפקיע מהיורשים הרי הוא גזלן.
2. יש אומרים שיש לצוואה תוקף גם על פי דין תורה, וזאת כיוון שעל היורשים קיימת מצווה לקיים דברי המת.
3. יש אומרים שאף על פי שאין לצוואה תוקף על פי דין תורה, בכל זאת הבנים שעושים את הכתוב בצוואה מקיימים מצוות כיבוד אב.
4. יש אומרים שיש לצוואה תוקף מעיקר דין תורה, כיוון שהכתוב בצוואה אמור להתבצע על פי חוקי המדינה, לכן נחשב כאילו נעשה בה קניין, המועיל אף להפקיע מהיורשים את זכותם בירושה.

 

לאור האמור יש להסיק:

א. נראה שיש מקום להימנע מלהזדקק לכספים מוועדת העיזבונות כיוון שקיים חשש שהיורשים לא ויתרו עליהם, ואז ייתכן שיש בזה משום גזל.

ב. מעיקר הדין יש למי שמעוניין לקבל מוועדת העיזבונות כספים על מי לסמוך.

ג. על פי הפוסקים שנתנו תוקף לצוואה למרות שנכתבה שלא כפי דין תורה, נראה שיש תוקף הלכתי לפעילות ועדת העזבונות, כיוון שהכספים נמסרו על דעת שהם יחליטו מה לעשות בהם.

 

גם הרב דסקל יצחק בירך העלה על הכתב דיון הלכתי בנושא:

אם מותר לקבל כסף מועדת העזבונות מחשש גזל היורשים

ובו יתבאר:

א. דין מצוה לקיים דברי המת.

ב. דין צואה העשויה רק על פי חוק המדינה, האם יש לה תוקף הלכתי.

ג. ממון שאין לו תובעים.

ד. רוב הכספים הם מתנה מחיים.

הקדמה

כדי להבין סימן זה יש להקדים הקדמה קצרה. על פי הלכה, אין אדם יכול להקנות שום דבר לאחר מותו, שכיון שאדם מת, פקעה בעלותו מנכסיו ואין בכוחו להקנות, לפיכך אין חלות לצואה על פי הלכה אלא כאשר מקנה מחיים, בתנאי שיוכל לחזור בו שעה אחת לפני מותו. אבל צואה בחוק המדינה אינה מתנה מחיים, אלא צואה לאחר מיתה. לפי זה, מוריש שכתב צואה כתיקון חוק המדינה, אין צואה זו חלה על פי הלכה, והנכסים בחזקת היורשים.

שאלה:

"קבלתי תמיכה מועדת עזבונות של המדינה. כידוע, לפעמים אנשים רושמים את נכסיהם לאחר מותם למדינה, למרות שיש להם יורשים. וכיון שהם כותבים צואה שתחול לאחר מותם, שאינו תופס בהלכה, נפשי בשאלתי, האם מותר ליטול מועדת עזבונות כספים אלו, שהם לכאורה גזל, שהרי שייכים ליורשים?".

תשובה:

מותר לקחת כסף מועדת עזבונות אפילו שלא כתבו צואה על פי הלכה ויש להם יורשים, מכמה טעמים:

א. מצוה על היורשים לקיים דברי המת, שהושלש בוועדה, לכל הדעות, ואפשר שכופים על זה.

ב. צואה שנעשתה על פי חוק המדינה יש אומרים שיש לה תוקף כי אין לך קנין גדול מזה.

ג. הכספים הנמצאים בוועדת עזבונות, שאין שום דרך ליורשים להוציאם, מעורבים עם הרבה כספים של הרבה אנשים שמותר לקיחת כספם.

ד. לא נוטלים את הכספים עצמם. ורק ועדת העזבונות חייבת את הכספים ליורשים.

ה. הועדה זוכה בכספים בייאוש ושינוי רשות.

ו. רוב כספי העזבונות, הם מתנה מחיים.